ליד שפך הירקון ואתר יריד המזרח, 1934. צילום: זאב אלכסנדרוביץ'
היהודי הנודד
הצלמת האמריקאית ויוויאן מאייר זכתה להכרה שנים רבות לאחר מותה, כשאלפי תשלילים שהתגלו במקרה חשפו את כישרונה הרב. כאומנת במקצועה היא העתיקה מקומה אחת לכמה שנים, ולאורך כל ימי חייה תיעדה את רוח התקופה באמריקה של שנות ה-50 וה-60 בעיקר בשיקגו ובניו יורק.
קווים מקבילים אפשר למצוא בסיפור מקומי ומסקרן לא פחות. אמנם זאב אלכסנדרוביץ׳ הוכר כצלם בימי חייו, אך גם במקרה שלו עברו 11 שנים לאחר מותו כשמצבור תשלילים שמעולם לא פותחו התגלה במקרה.
התשלילים חשפו אלפי צילומים ממסעותיו בעולם – טוקיו, מצרים, פולין, לבנון, כשלצדם תיעוד נדיר שלכד רגעים בהתהוות המדינה בשנות ה-20 וה-30. לצד צילום נופי הארץ מטבריה, ירושלים, חדרה ועד תל אביב, חיפה ועמק יזרעאל, תועדו גם אנשי עמל והתיישבות, ערבים ויהודים, ואף אישים כנחום סוקולוב, ח"נ ביאליק, יצחק בן צבי ואחרים. אלכסנדרוביץ׳ נולד ב-1905 בקרקוב, וכשרוח הנדודים פועמת בלבו, לצד היכולת להתחבב על אנשים, הצליח להגיע למחוזות רחוקים וקרובים ולחלץ מהם רגעים מזוקקים של סצנות חיים. את מקל הנדודים תלה כשהכיר את לאה שלוש, ממשפחת שלוש הוותיקה והשורשית, וקבע את משכנו בתל אביב.
האוסף מוצג לציבור באתר הספרייה הלאומית.
מגזין Redesign מודה לנכדיו אור אלכסנדרוביץ' ואביטל שמשוביץ, שאפשרו להציג מצילומיו.
מבט אל שכונת מחלול, תל אביב, 1932. צילום: זאב אלכסנדרוביץ'
פינת רחובות החלפנים ורוסלאן (כפי שהם מוכרים כיום) ביפו, 1934. צילום: זאב אלכסנדרוביץ'
רחוב אחוזה, רעננה, מבט לכיוון מערב, 1932. צילום: זאב אלכסנדרוביץ'
הכיכר המרכזית ביריחו, 1932. צילום: זאב אלכסנדרוביץ'
קיוטו, 1934. צילום: זאב אלכסנדרוביץ'
צילום: זאב אלכסנדרוביץ'
נזירות בנמל אלכסנדריה, מצרים. צילום: זאב אלכסנדרוביץ'
שני סוסים, בני ברק. צילום: זאב אלכסנדרוביץ'
גן החיות של אוסקה, 1934. צילום: זאב אלכסנדרוביץ'
צילום: זאב אלכסנדרוביץ'
ד"ר גאורג מושיץ וחבר-מטופל בטיול לבעלבק, 1934. צילום: זאב אלכסנדרוביץ'
